בואו לסיור בירושלים וצאו עם
אוסף זכרונות וחוויות

למי שלא מכיר אותה מקרוב, ירושלים יכולה להראות כאוטית ובלתי מובנת.
אני חיה בעיר כל חיי, ולמדתי לקרוא את ירושלים מפנים ומחוץ.
ההיכרות העמוקה, האהבה והערכה שלי לעיר מאפשרות לי להנות מכל העולמות, לעבור ביניהם בקלות ובבטחה ולהכיר לכם את המיטב שיש לירושלים להציע בהתאמה אליכם מבחינת נגישות, מגוון גילאים והרכבים חברתיים שונים.   

כל סיור שלי מתחיל בהיכרות עם המטיילים ובהתאם אליהם אני בונה תכנית שתתאים להם בדיוק. אמנם יש "תפריט" של סיורים, אבל בפועל אין שני סיורים זהים כמו שאין שני אנשים זהים- לכל קבוצה יש דברים שיתאימו רק לה. הירידה לפרטים, ההיכרות האישית והעמוקה עם העיר והרגישות למטיילים מאפשרות לי ולמטיילים שאתי לחוות את ירושלים בדרך הכי מרחיבת לב שאני מכירה- בעין טובה.  

הסיורים שלי - מגוונים, ייחודים ורב תרבותיים

טיילו איתי ומעידים

למה ב”עין טובה”?

אני רואה בירושלים כעיר שמאפשרת לכל אחת ואחד להיות מי שהם, בלי מסכות, להכיר אנשים אחרים ותפישות עולם אחרות ומתוך הפערים ליצור קשרים ולהגיע לתובנות.

יש בה גיוון אדיר והמון מהכל – אנשים, שפות, תרבויות, תפישות עולם,
היסטוריה, אירועי תרבות וכל כך הרבה פקקים… 
במבט ראשון, זה יכול להיות מפחיד.

אני מאמינה שלמרות המתחים וההבדלים, ודווקא בזכותם, יש בה קסם שאין אף לא במקום אחר ומקום לכל מי שחפץ בכך.

מתוך היכרות עמוקה עם האנשים והעיר, אני מדריכה סיורים שמאפשרים לכל מטייל ומטיילת למצוא את המקום הנוח שלהם בעיר ולהכיר קצת יותר טוב את מה שקורה סביבנו- בין אם זה האנשים שאנחנו מטיילים אתם (משפחה, חברים או עמיתים לעבודה) או האנשים החיים ופועלים בעיר. בכל סיור נתמקד במוכר ובזר ודרך מפגש עם אנשים, סיפורים, מקומות, טעמים וריחות נרגיש קצת יותר בבית באחת הערים הכי מורכבות בעולם.

סיור בעיר יכול להיות רק היסטורי, אבל הוא ממש לא חייב להיות כזה. במהלך הסיורים משולבים סיפורים אישיים  שאני מתמידה ואוספת בחיי בעיר ובלמידה אודותיה. באמצעותם המטיילים יכולים לא רק להתוודע לעובדות,  אלא גם לחוות את העיר כמקום חי ודינמי ולא כעוד מוזיאון פתוח.

3 דברים שהופכים ביקור בעיר מכאוס אדיר למופלא ומזהיר

על מנת לאפשר הנאה מלאה מהמראות והשקט שבאזורים השונים בעיר, מומלץ להתעדכן בלוחות השנה השונים - יהודי, נוצרי ומוסלמי.

⁠להתניידות מהירה ונוחה בתוך העיר, מומלץ להיעזר ברכבת ישראל וברכת הקלה. הגעת עם רכב פרטי? לרכבת הקלה יש חניונים נגישים הצמודים לתחנות ברחבי העיר.

⁠מומלץ להתעדכן באתר מזג האוויר המקומי ‘ירושמיים’ לפני שמגיעים לבקר
(לחצו על האייקון למעבר לאתר)

נעים להכיר, אני אורי ליכטמן

מיום שעמדתי על דעתי, לגדול בירושלים נראה לי הדבר הכי הגיוני בעולם.

תמיד סקרן אותי מה קורה מסביב: האנשים, המקומות, הריחות, הצלילים. 
מה זו הצפירה הזו? למה האיש הזה לובש שמלה? למה המכולת הזאת סגורה בשבת, אבל מעבר לכביש המכולת ההיא דווקא פתוחה? ההורים שלי לקחו את השאלות שלי ברצינות וכל הזמן עודדו אותי לשאול ולחקור.

טיילנו לא מעט ברחבי העיר בעיניים סקרניות ומכבדות. הבנתי שהעיר שעבורי מובנת מאליה, היא אחת הערים הכי מיוחדות בעולם, שלא כולם מגיעים אליה ובטח שלא מבינים אותה ומרגישים בה נוח.

כשגדלתי למדתי לימודי ארץ ישראל ואמנות, התמקצעתי בהדרכה ובהוראת דרך, המשכתי לחקור היבטים תרבותיים וחברתיים שקורים בעיר והקמתי משפחה. אבל הניצוץ הזה שמאפשר לי לראות את העיר ולהרגיש אותה בתור יעד נחשק, מקסים ומסתורי, רק גדל והתחדד.

הבנתי שהאופן בו אני רואה את האנשים סביבי ואת העיר מאפשרים לי לעשות את הדבר שהכי מרגש אותי – לעזור לאנשים שונים להבין קצת יותר את ירושלים ולהרגיש בבית בעיר המטורפת הזאת.

אם הירושלמים מצליחים לחיות בה, למרות כל המתחים וקשיי היום יום, לכל אדם שמגיע עם לב פתוח יש בה מקום, גם אם לא מוצאים אותו בקלות.

כתבו עליי

הכתובת על הקיר

כתבה במוסף סוף השבוע

כשמטיילים איתי, כל מה שקורה הוא תחת אחריותי

כתבה במקור ראשון

CRUISING ISRAEL - MAHANE YEHUDA

כתבה מצולמת ל-ILTV

לתיאום סיור השאירו פרטים

ועכשיו סיפור

בקיץ 2016 הדרכתי קבוצת ישראלים בנחלאות.
בעודנו מטיילים בין הסמטאות, אחד מחברי הקבוצה ניגש אלי ושאל אם נוכל ללכת ברחוב המקביל.
"יש לי משהו מיוחד להראות לכם" אמר לי בעיניים נוצצות.
כמובן שהסכמתי ואחרי כמה דקות, באלגנטיות שיא, בעודנו חולפים על פני קיר אבן ירושלמי מלא חלונות, הוא שלח את ידו מבעד לסורגי אחד החלונות ושלף ממנו צרור מפתחות קטן שהתאים לדלת שמימינו.

מצאנו את עצמנו עומדים בבית כנסת קטן ומאובק המואר ע"י אלומות האור שחדרו דרך החלונות, כאילו קפא בזמן.
בצעדים בטוחים הוא ניגש לארון הקודש וחשף מתחת לשכבת האבק אותיות מסוגננות שנחרטו מתחתיתו.
"זה השם של סבתא שלי", הוא סיפר בקול רועד.
כמה צעדים מהארון הוא הראה לנו את הכסא של דודו, של אביו ואת הכסא של סבו. "סבא שלי עלה ארצה והתמקם כאן בשכונה. בשלב מסוים על רקע סכסוך עם הקהילה, הוא החליט להקים בית כנסת בעצמו וזה המקום. זה בית הכנסת שלנו, של המשפחה. כל ילדיו התרחקו מהדת ואנחנו, בני הדור השלישי, כבר כמעט לא מגיעים לאף בית כנסת. הפעם האחרונה שהייתי כאן הייתה לפני עשור בערך, בבר המצווה של אחד מבני הדודים שלי. אני חושב שמאז אף אחד לא היה כאן, רק לנו, לבנו המשפחה, יש את המפתח." 

כיוון שבית הכנסת נבנה כהקדש, לא ניתן לעשות בו שום שימוש שאינו בית כנסת, וכמובן שלא להרוס ולבנות על הקרקע מבנה שיעודו אחר. כך שבפועל הוא משמש בתור בית כנסת למשפחה ענפה אחת, שכבר מזמן אינה פוקדת אותו באופן תדיר אך הוא עדיין בבעלותה.
זהו אחד מעשרות בתי כנסת בשכונת נחלאות שזהו סיפורם. 

יותר נחמד ללמוד ככה על הקדש מאשר לדבר רק על הפרטים היבשים, לא?
סיור בעיר יכול להיות רק היסטורי, אבל הוא ממש לא חייב להיות כזה. במהלך הסיורים משולבים סיפורים אישיים שאני אוספת במהלך חיי בעיר ובלמידה אודותיה. באמצעותם המטיילים יכולים לא רק להתוודע לעובדות,  אלא גם לחוות את העיר כמקום חי ודינמי ולא כעוד מוזיאון פתוח. 

באתר זה נעשה שימוש בכתב ידה של עמית מן ז״ל. הגופן נוצר לזכרה כחלק ממיזם אות חיים

כל הזכויות שמורות לאורי ליכטמן. 

מיתוג, עיצוב ופיתוח בוצעו ע״״י סטודיו גלינט.
צילומים על ידי אתקלט טספאיי.